אפריל 2020 בשנים האחרונות אני חוגגת ליל הסדר פסח ופסחא בצורה מיוחדת, תמיד בהימלאיה עם קבוצת נשים יהודיות וערביות, כל פעם במסלול אחר ובצורה אחרת פעם במסעדה OR2k ישבנו על הרצפה מסביב לשולחן קראנו אכלנו ושרנו והצטרפו לשירתנו עוד אנשים משולחנות ליד, וגם אנחנו הצטרפנו לשירתם. ופעם דנו בנושא חירות ותפיסת חירות הנשים בדתנו הנוצרית יהודית מוסלמית והינדית .
נורית שטובר Nurit Shtoober מספרת על החוויה
״ כבר כמה ימים אני חושבת על סדר הפסח הכי מיוחד שהיה לי בחיים.
כן, זה היה הפסח של שנה שעברה, אי שם ביחד אתכן, בצהרי היום הראשון של הטיפוס. אכלנו מרורים עם קארי וכל מיני דברים מוזרים, היינו עייפות וקפואות מקור, אבל הכי מאושרות והכי חופשיות והכי עצמאיות בעולם. חייריה ניהלה את סדר הדוברות, פטמי הגדירה את "ההר שבתוכנו", וכל אחת סיפרה על עצמה, על חייה ועל ההר שלה. אני זוכרת שחשבתי שאין חירות גדולה יותר ממה שאנחנו עושות שם, בדיוק ברגע ההוא. ואין חג חירות גדול מהרגע ההוא, שאין בו שום קשר לדת. כי דת רק מפרידה בין אנשים, בעוד שההר מקרב. תמיד אזכור את היום הזה ותמיד אזכור אתכן.
זהו, מקווה שכולכן וכל יקיריכן בטוב. שיהיה לנו חודש יפה של חגיגות, מי בפסח, מי בפסחה ומי ברמדאן. העיקר שנחגוג.
חיבוק גדול ❤ נורית״
Comments